מלחמה על תשומת הלב: איך מלחמות משפיעות על עולם החיפוש והפרסום באינטרנט

בכל פעם שמתחילה מלחמה גדולה, קורה משהו מיידי באינטרנט. הפיד משתנה. האלגוריתמים משתנים.
והדבר הכי יקר בעולם הדיגיטלי – תשומת הלב – עובר למקום אחר.
העימות בין ישראל לאיראן הוא לא רק אירוע גיאופוליטי. הוא גם אירוע דיגיטלי עצום שמשפיע על איך אנשים צורכים מידע, מה הם קונים אונליין ואיך מפרסמים צריכים לפעול. במילים אחרות: במאה ה-21, מלחמות מתרחשות לא רק בשדה הקרב אלא גם בפיד.

האינטרנט בזמן מלחמה נראה אחרת לגמרי

מחקרים על התנהגות משתמשים בזמן משברים מראים שצריכת החדשות מזנקת בצורה חדה. בזמן מלחמה או משבר גדול, צריכת חדשות אונליין וברשתות חברתיות מזנקת בעשרות אחוזים. משך השהייה עולה בעשרות אחוזים. 
לדוגמה, במלחמת חרבות ברזל צריכת האינטרנט למשק בית עלתה ב-35% בשבוע הראשון (מ-15.9 ל-20.7 ג'יגה ליום). שימוש ברשתות חברתיות קפץ ב-44% ל-297 דקות ביום – כמעט 5 שעות!  (בזק, מלחמת חרבות ברזל, 2023 – mako.co.il – הנתונים חושפים)

גם בפרוץ מלחמת אוקראינה, אתרי חדשות מובילים כמו NYT ראו עלייה של 76% בביקורים חודשיים. (Similarweb via Press Gazette מלחמת אוקראינה, 2022). המשמעות: הקשב של המשתמשים עובר כמעט לחלוטין לתוכן חדשותי.

האלגוריתמים של פלטפורמות כמו TikTok, Meta, ו-YouTube מזהים במהירות את העניין הזה — ומקדמים יותר תוכן שקשור למלחמה.

מלחמות הן התוכן הכי ויראלי באינטרנט

תוכן שמפעיל רגשות חזקים הוא התוכן שמתפשט הכי מהר ברשת.

מחקר של חוקרים מ-MIT מצא שתוכן שמעורר רגשות חזקים מתפשט מהר במיוחד ברשתות חברתיות. בניתוח של יותר מ-126,000 סיפורי חדשות בטוויטר נמצא שחדשות שקריות — שלרוב כוללות אלמנטים של פחד, הפתעה או זעזוע — התפשטו עד פי שישה מהר יותר מחדשות אמיתיות. (מקור: Vosoughi, S., Roy, D., & Aral, S. (2018). The Spread of True and False News Online, Science)

מלחמות משלבות בדיוק את הרגשות האלה:

• סכנה
• דרמה
• סיפורים אנושיים
• אי-ודאות

לכן סרטונים, תמונות ועדויות מהשטח הופכים במהירות לוויראליים בפלטפורמות כמו X ו-TikTok.

במקרים רבים, סרטונים הקשורים למלחמות מגיעים לעשרות מיליוני צפיות בתוך שעות.

מה קורה לפרסום בזמן מלחמה?

כשכל העולם מדבר על מלחמה, למודעות פרסומיות קשה להתחרות על תשומת הלב.

מחקרים מראים שבזמן משברים בינלאומיים:

• שיעורי מעורבות בפרסומות יורד משמעותית
• מותגים מסוימים עוצרים קמפיינים או מצמצמים תקציבים
• מפרסמים משנים את המסר הפרסומי

לפי מחקר מאוניברסיטת אריאל על מלחמת "חרבות ברזל" (2023), צרכנים הגיבו חיובית יותר לפרסומות אמפתיות שמדגישות תרומה חברתית ואמינות, בעוד מסרים מכירתיים נתפסו כפחות מתאימים לעומת תקופות שגרה.

הסיבה פשוטה: הקשר רגשי. מודעת “קנה עכשיו” ליד סרטון של מתקפה צבאית יכולה להיראות מנותקת או אפילו לא רגישה.

המלחמה יוצרת גם כלכלה דיגיטלית חדשה

לצד הקושי של מפרסמים, יש גם צד אחר של הסיפור.

מלחמות מייצרות תנועה אדירה של גולשים.

לפי נתונים של Similarweb, בזמן אירועים גיאופוליטיים גדולים:

• טראפיק לאתרי חדשות מובילים יכול לזנק בעשרות אחוזים בתוך זמן קצר
• חיפושים על נושאי ביטחון וחדשות מזנקים
• משתמשים מבלים יותר זמן ברשתות חברתיות

הפלטפורמות האלה נהנות מהעניין העצום של הציבור.

מה אנשים באמת מחפשים בזמן מלחמה?

הנתונים מ-Google Trends מראים את החיפושים הפופולריים ביותר בישראל בשבועות האחרונים. ברגעים של הסלמה ביטחונית, תשומת הלב של הציבור עוברת כמעט מיד לאתרי חדשות ולעדכונים בזמן אמת – כפי שניתן לראות בחיפושים כמו ynet, חדשות ו-ערוץ 12. (הגרף מציג את Top Queries, כלומר מונחי החיפוש הפופולריים ביותר בפרק הזמן שנבחר).

איך מפרסמים צריכים להגיב בזמן מלחמה?

מומחי שיווק דיגיטלי מציעים שלושה עקרונות מרכזיים.

1. התאמת המסר

מותגים רבים עוברים ממסרים מכירתיים למסרים אנושיים יותר:

זה יוצר כלכלה שלמה סביב תוכן:

• תמיכה בקהילה
• סולידריות
• אחריות חברתית

2. בדיקת Brand Safety

פלטפורמות פרסום כמו Google ו-Meta מאפשרות למפרסמים למנוע הופעה ליד תוכן רגיש.

בזמן מלחמה זה הופך לקריטי.

3. שינוי מטרות קמפיין

במקום להתמקד רק במכירות מיידיות, מותגים מתמקדים ב:

• מודעות למותג
• אמון
• נוכחות ארוכת טווח

מלחמות במאה ה-21 הן גם מלחמות על תשומת הלב

בעידן הדיגיטלי, הקרב על תשומת הלב חשוב כמעט כמו הקרב בשטח.

האלגוריתמים של הרשתות החברתיות קובעים איזה מידע יגיע למיליוני אנשים — ובאיזו מהירות.

ובזמן מלחמה, האלגוריתמים האלה פועלים בעוצמה מלאה.

התוצאה היא מציאות חדשה:

מלחמות כבר לא מתרחשות רק בשדה הקרב. הן מתרחשות גם בפיד.